כִּ֣י לֹ֤א בְחִפָּזוֹן֙ תֵּצֵ֔אוּ וּבִמְנוּסָ֖ה לֹ֣א תֵלֵכ֑וּן כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיכֶם֙ יְהוָ֔ה וּמְאַסִּפְכֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס)
נחל שורק
ד. כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון וגו'. אפשר לרמוז במ"ש בזהר הקדוש על פ' גער חית קנה פ' פנחס דף רנ"ב ע"א דזמין קב"ה לתברא ההוא קנה יתבר רגל קו"ף וישתאר הנה ע"ש וז"ש כי אל בחפזון גימט' קנה ר"ל כבר נשבר קוף לא בהיות קנה תצאו כי כבר נעשה הנה כי הולך לפניכם ה' כמו נשיא ומאסיפכם כמו רועה כמו שפי' הראשונים ורעם ונשאם ודוק. והגאון מהר"ל מפראג פ' דגאולת מצרים היתה בחפזון וכן שאר הגאולות ולא היו נצחיות ולא היתה גאולה תמידית לכן היתה בחפזון כי כל דבר שאינו מתמיד הוא עובד במהירות אבל בגאולה עתידה כתיב כי לא בחפזון שהיא נצחית שרירה וקיימת זהו מה שרמז כי היא גאולה שלימה גאולת עולם על ידו יתברך חי וקיים לעד.
רש"י
כי הולך לפניכם. שני דברים שבסוף המקרא הזה מיישבין שני דברים שבראשו כי לא בחפזון תצאו. מה טעם, כי הולך לפניכם ה' לנחותכם הדרך ומי ששלוחו מקדים לפניו לנחותו הדרך אין יציאתו בחפזון. ובמנוסה לא תלכון. לפי שמאסיפכם אלהי ישראל הולך מאחריכם לשמור אתכם מכל רודף כמו ונסע דגל מחנה דן מאסף לכל המחנות ההולך אחרי המחנה קרוי מאסף לפי שהוא ממתין את הנחלשים ואת הנכשלים וכן הוא אומר ביהושע והמאסף הולך אחרי הארון: