ישעיהו נג:ו מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

כולנו כצאן תעינו. עתה נגלה:

כולנו. באחרונה יכירו האמת, והנה הוא דבק עם נגוע ומוכה אלהים, וכמוהו אך שקר נחלו אבותינו (ירמיה ט"ז י"ט):

כלנו, ועתה אנו רואים כי כולנו טעינו בזה ויסרנום שלא כדין, כלנו כצאן תעינו זה מגביל נגד העת שהיו מיסרים אותם ביסורים לכופם אל עבודת כו"ם כמ"ש והוא מדוכא מעונותינו, בזה היינו דומים כצאן התועים ע"י הרועה המתעה אותם, כי כן הסיתו אותנו אז כהני הבעל והאשרה הם אמרו לנו שיחשב לנו לצדקה מה שניסר את העם איש לדרכו פנינו, זה מגביל נגד והוא מחולל מפשעינו, שמה שהרעונו להם בלעדי זאת היה להנאת עצמינו לקחת ממונם וכדומה ובזה פנה כ"א לדרכו למלא תאות לבו, וה' הפגיע בו את עון כלנו ר"ל הוא היה המטרה לחצי חטאתינו, החטאים שלנו היה מה שהצרנו והכאבנו את העם הזה בחנם, עד שיומלץ שכל חטאתינו פגענו בו:

הפגיע בו. נעתר על ידו ונתרצה על עון כולנו שלא החרי' עולמו, הפגיע אשפריאי"ר בלע"ז ל' תחינה: