ישעיהו נג:י מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

וה' חפץ דכאו החלי. הקב"ה חפץ לדכאו ולהחזירו למוטב לפיכך החלה אותו:

ויי חפץ דכאו. כמו דברו לשלום (בראשית ל"ז ד'), מהבנין הכבד הדגוש:

וה' חפץ דכאו החלי, אומר לכן תחת שאבותיהם בדורות הראשונות תחת יד עכו"ם נהרגו על קדושת שמו רצה ה' וחפץ דכאו החלי לחלות ולפייס את דכאו של הדור ההוא, שיטיב בעבור זה לבניהם בדור האחרון, ולכן אני אומר לך, אתה האויב, גם אם תשים אשם נפשו גם אם תשים את נפשו כנפש אשמה וחייבת מיתה ותהרוג אותו, מכל מקום ה' חפץ לחלות דכאו ולפייסו ע"י שיראה זרע (אשר) יאריך ימים, הגם שהוא ימות יצליח זרעו ויאריך ימים, ואחר שה' חפץ כן הנה חפץ ה' זה יצלח בידו של זרעו:

אם תשים אשם נפשו וגו'. אמר הקב"ה אראה אם תהא נפשו נותנת ונמסרת בקדושתי להשיבה לי אשם על כל אשר מעל אגמל לו גמולו ויראה זרע וגו' אשם זה לשון כופר שנותן אדם למי שחטא לו אמינד"א בלע"ז כענין שנא' בפלשתים אל תשיבו אותו ריקם כי השב תשיבו לו אשם: