ישעיהו נד:ה מפרשים: אבן עזרא, מלבי"ם, מלבי"ם באור המילות ומצודת דוד

כי וגו'. מלת בועליך על לשון רבים, וכן עושיך, כמו ישמח ישראל בעושיו (תהלים קמ"ט ב') על דרך מלת אלהים ואדונים, כאשר פירשתי בספר בראשית (בראשית א' א') , והנה טעם בועליך כמו מלכך, (ואלהייך כמו):

כי בעליך, זה מגביל נגד שני הענינים שהזכיר בפסוק הקודם, נגד חרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד, אומר הטעם כי בעליך יהיה מי שהוא עשיך אשר שמו ה' צבאות ובידו להשיבך על כנך, כי כל הצבאות תחת ממשלתו ונגד בושת עלומיך תשכחי, אומר הטעם כי גאלך יהיה קדוש ישראל (שם קדוש ישראל נקרא בו ה' בעת שישראל מקדשים אותו במעשיהם) וזה מורה כי תהיה אז קדוש לאלהים, וגם אז אלהי כל הארץ יקרא, כי אז כל הארץ וכל העמים יעבדו אותו ויכירו אלהותו ואיך יצוייר שתחטאי אז:

{{{ח}}} ה' צבאות. - אלהי כל הארץ. (ח) שיושיע לה כי הוא אלהי צבאות מושל בכל, ושהיא לא תחטא כי יקרא אלהי כל הארץ והכל יכירו אלהותו : {{{ט}}} שמו. - יקרא. (ט) שם ה' צבאות הוא שמו מעולם, ואלהי כל הארץ יקרא אז מחדש :