ישעיהו נד:טו מפרשים: אדרת אליהו (ר' יוסף חיים), רש"י, אבן עזרא ומלבי"ם

הֵ֣ן גּ֥וֹר יָג֛וּר אֶ֖פֶס מֵֽאוֹתִ֑י מִי־גָ֥ר אִתָּ֖ךְ עָלַ֥יִךְ יִפּֽוֹל׃

אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)

בצדקה תכונני רחקי מעושק כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב אליך הן גור יגור אפס מאותי מי גר אתך עליך יפול הנה אנכי בראתי חרש נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאום ה' הוי כל צמא וכו'. יובן בס"ד לפרש והוא דידוע שכתב הרב מהר"י אזולאי ז"ל בראש דוד דיעקב ועשו חלקו העולמות ואיך זרע יעקב אכל תרי עלמי והא בהאי עלמא לית להו מידי ורבני אשכנז ז"ל תי' כמ"ש התוס' ז"ל בפ' איזהו נשך דף ע' דהגם דרבית הגוי לא שרי אלא לכדי חייו מ"מ האידנא דאו"הע גודא רבא שדיוה אכולא כרכא מסים וארנוניות ואלימי לאפוקי ממון ישראל הכל נקרא כדי חייו ומזה נלמד דכיון דבגלות הזה מחסרים מישראל ממון בארנוניות ומסים וכו' כל מה שיש לישראל נקרא כדי חייהם עכ"ד ז"ל ע"ש והנה לפי תי' הנז' אין להם לישראל לקוץ כ"כ מעושק הגוים אשר יעשקום כיון דזו היא סייעתם והצלתם מטענות עשו ואי לא הוו עבדי להו כן איך היה אפשר שיהיה להם נכסים רבים ואמנם זה תינח אם כל ישעם לישראל הוא מזה התירוץ דוקא אבל באמת הנה נמצא לישראל תירוץ אחר לטענה הנז"ל והוא כי מקרא מלא דבר הכתוב עולם חסד יבנה וכן אמר התנא שהעולם מתקיים על גמילות חסדים והיא היא עמוד הראשון שהיה עומד עליו העולם כי קודם שניתנה תורה ועבודה לא היו בעולם כי אם עמוד ג"ח כנודע והנה ידוע שישראל סימנם ביישנים רחמנים גומלי חסדים ונמצא שהעולם היה חרב בלתי ישראל והם המקיימים אותה ונמצא שכל מה שנהנים ונוטלים מעו"הז אין זה משל עשו אלא הרי הם כמצילים מזוטו של ים ונמצא לפ"ז שגם אם לא יעשקו הגוים את ישראל ולא יהיו תחת ידם אכתי יש טענה מספקת לישראל לזכות בהנאת עו"הז מכח החסד שעושים בעולם:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

הן גור יגור אפס מאותי. הן ירא יירא ויגור מגזרת רעו' אותו שאין אני עמו הוא שעיר:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

הן וגו'. אמר רבי יונה הן גור יגור כמו חבור ואמר כי כמוהו נהרסו ממגורות (יואל א' י"ז), והטעם היתכן שיתחבר חבור כי אם ברשותי, והטעם על גוג ומגוג:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

זמין למנויי פרימיום בלבד

רש"י

מי גר אתך. מי אשר נאסף עליך למלחמה, או מי גר מי שנתגרה בך, ורבותינו פירשוהו בגרים לומ' שאין מקבלי' גרים לימות משיחנו ואף בפשוטו של מקרא יתכן מי שנעשו גרים אתך בעניותך עליך יפול בעשירותך כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה:י״ח):
שאל רבBookmarkShareCopy