וְשַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ לְאַבְנֵ֣י אֶקְדָּ֑ח וְכָל־גְּבוּלֵ֖ךְ לְאַבְנֵי־חֵֽפֶץ׃
אהבת יהונתן
ושמתי כדכד שמשותיך. פי' ע"פ מ"ד בגמרא פליגי בה תרין אמוראי בארעא ותרין מלאכי ברקיע חד אמר מן שוהם וחד אמר מן ישפה ומנו מיכאל וגבריאל והקב"ה אמר ליהוי כדין וכדין ונראה לתת טעם על זה המחלוקת בין מלאכי עליון. דאיתא שוהם הוא מיוחד לשבט יוסף. ויוסף הצדיק הכריח את יצרו במעשה פוטיפר ולא נתאוה להיות עמה והוראת שוהם על זה. וישפה הוא אבן טוב מיוחד לשבט בנימין ובין כתפיו שכן השכינה וממנו תצא תורה לכך נקרא ישפה יש פה ללמוד. ואי' מלאך גבריאל הוא ממונה על התאוה ומיכאל שר התורה. וזהו המחלוקת שביניהם ה"א מן שורש הכוונה שיהיו ישראל מסוגלים באבן שוהם שהוא מונע התאוה כן יהיו ישראל לעתיד וזהו אמר גבריאל הממונה על התאוה וח"א ישפה דהיינו שיהיו ישראל בעלי תריסין וזהו מאמר מיכאל כנ"ל. ואמר הקב"ה ליהוי כדין וכדין כוונת שניהם הנ"ל וז"ש ושמתי כדכד שמשותיך כדין וכדין וק"ל:
אהבת יהונתן
וכל שעריך לאבני אקדח. פי' שכל צדיק יהיה לו מדור בפני עצמו ולפי מעלתו יהיה גדולתו יותר משל חבירו וכל אחד נכוה בשל חבירו ולכך אמר וכל גבולך לאבני חפץ שיהיה לכל אחד חפצו ולא יקנאו אחד בשביל חבירו כי יהיה לו די בשלו וא"ש וק"ל:
מדרש לקח טוב
אבני שהם ואבני מלואים. [זה אבני כדכוד], כדכתיב ושמתי כדכוד שמשותיך (ישעיה נד יב).