בִּצְדָקָ֖ה תִּכּוֹנָ֑נִי רַחֲקִ֤י מֵעֹ֙שֶׁק֙ כִּֽי־לֹ֣א תִירָ֔אִי וּמִ֨מְּחִתָּ֔ה כִּ֥י לֹֽא־תִקְרַ֖ב אֵלָֽיִךְ׃
נחל שורק
ב. בצדקה תכונני. אפשר במשז"ל אין ירושלם נפדית אלא בצדקה שנאמר שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי וז"ש בצדקה תכונני. ולא תפחדי שעבירה מכבה צדקה תדעי רחקי מעושק שאין עבירה מכבה מצוה ולא תיראי שסט"א יעשוק מה שעשית צדקה. וגם אז"ל אין אדם מעני מן הצדקה וז"ש וממחתה כי לא תקרב אליך.
אהבת יהונתן
בצדקה תכונני רחקי מעושק כי לא תיראי וכו'. יובן עפ"י מ"ד בגמרא מיתה לרשעים הנאה להם והנאה לעולם שכל זמן שרשעים בעולם חרון אף בעולם ופריך הגמ' מאן נינהו רשעים א"ר יוסף גנבי ע"כ ולכאורה תמוה מאי פריך מאן רשעים פוק חזי רשעי ארץ ועוד מאי משני הגמ' גנבי למה תפס גנב דוקא. ונר' דהענין הוא עפ"י מ"ד מתן בסתר יכפה אף מפני דהנותן צדקה בסתר ואינו מגלה לשום אדם בלתי לה' לבדו הוא מעולה שבצדקה. אינו נותן להתגאות בכך. ואולם אם הנגב נותן בסתר אין לו תקנה דידוע מ"ש חז"ל מ"מ החמירה תורה בגנב יותר מבגזלן מפני שהגזלן משוה כבוד עבד לכבוד קונו וגנב עושה עין שלמעלה כאילו אינו רואה ולכך אין לו תקנה אפי' בצדקה בסתר. וא"ש הגמ' כל זמן שרשעים בעולם חרון אף בעולם ופריך מאן נינהו רשעים הא יוכלו לתקן את אשר עיוותו בצדקה בסתר אשר יכפה אף לכך א"ר יוסף גנבי דלהם אין תקנה בצדקה בסתר. וז"ש בצדקה תכונני הכוונה שבצדקה יוכל לכפות האף והיינו בתנאי כי רחקי מעושק ר"ל מגניבה ואם זאת תעשה כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב אליך. הן גור יגור הכוונה גור הוא מגזרת ויגר מואב ר"ל מי שגר מן האנשים ולא מעין שלמעלה וזהו אפם מאותי לזה אין תיקון בצדקה אבל מי שגר אתך דהיינו שירא את ה' כמו את האנשים עליך יפול יהיה כאחד ממך וא"ש וק"ל. באופן אחר נראה עפ"י מ"ד דיש שני מיני צדקות אשר האדם נותן. הא' אדם נותן צדקה כדי שלא יבא פורענות עליו ויש מין שנותנים צדקה כדי לקבל פרס דהיינו שיהיה לו בן זכר וכדומה. ואולם הצדקה הנכונה הוא באם אדם נותן צדקה מאהבת השם ב"ה אשר צוה לנו הלא פרוס לרעב לחמך. וז"ש בצדקה תכונני והיינו אם רחקי מעושק ר"ל שיתרחק מליתן ע"מ לקבל פרס והיינו מעושק וגם אל יתן צדקה בשביל המחיתה שלא יקרב אליך רק שיתן מאהבת השם ב"ה. ואמר על צדקה זו שנותן בשביל פורענות הן גור יגור היינו שיגור מצרות המתרגשות בעולם והוא אפס מאותי דהיינו שגר רק מהמקרים ולא מן השם ב"ה אבל מי שגר אתך היינו שגר מעצמו ולא מהמקרים עליך יפול כנ"ל וק"ל. באופן אחר נר' עפ"י מ"ד דלעתיד לא יהיו עניים כלל רק גרים אשר יגיירו את עצמם המה יהיו עניים ואביונים בקרב הארץ ולהם יתנו הצדקה. וידוע דאין מקבלין גרים לימות המשיח מפני שעושה מיראה וז"ש הן גור יגור דהיינו מי שבא להתגייר לימות המשיח אין מקבלין אותו לפי שאינו מתגייר מאהבה השם ב"ה והוא רק אפם מאותי אבל מי שגר אתך דהיינו מי שנתגייר בגלות יראה לעתיד אור כאחד מבני ישראל כדאי' בזוהר ויהא חלקו בחיים וז"ש מי גר אתך עליך יפול וק"ל:
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
בצדקה תכונני רחקי מעושק כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב אליך הן גור יגור אפס מאותי מי גר אתך עליך יפול הנה אנכי בראתי חרש נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאום ה' הוי כל צמא וכו'. יובן בס"ד לפרש והוא דידוע שכתב הרב מהר"י אזולאי ז"ל בראש דוד דיעקב ועשו חלקו העולמות ואיך זרע יעקב אכל תרי עלמי והא בהאי עלמא לית להו מידי ורבני אשכנז ז"ל תי' כמ"ש התוס' ז"ל בפ' איזהו נשך דף ע' דהגם דרבית הגוי לא שרי אלא לכדי חייו מ"מ האידנא דאו"הע גודא רבא שדיוה אכולא כרכא מסים וארנוניות ואלימי לאפוקי ממון ישראל הכל נקרא כדי חייו ומזה נלמד דכיון דבגלות הזה מחסרים מישראל ממון בארנוניות ומסים וכו' כל מה שיש לישראל נקרא כדי חייהם עכ"ד ז"ל ע"ש והנה לפי תי' הנז' אין להם לישראל לקוץ כ"כ מעושק הגוים אשר יעשקום כיון דזו היא סייעתם והצלתם מטענות עשו ואי לא הוו עבדי להו כן איך היה אפשר שיהיה להם נכסים רבים ואמנם זה תינח אם כל ישעם לישראל הוא מזה התירוץ דוקא אבל באמת הנה נמצא לישראל תירוץ אחר לטענה הנז"ל והוא כי מקרא מלא דבר הכתוב עולם חסד יבנה וכן אמר התנא שהעולם מתקיים על גמילות חסדים והיא היא עמוד הראשון שהיה עומד עליו העולם כי קודם שניתנה תורה ועבודה לא היו בעולם כי אם עמוד ג"ח כנודע והנה ידוע שישראל סימנם ביישנים רחמנים גומלי חסדים ונמצא שהעולם היה חרב בלתי ישראל והם המקיימים אותה ונמצא שכל מה שנהנים ונוטלים מעו"הז אין זה משל עשו אלא הרי הם כמצילים מזוטו של ים ונמצא לפ"ז שגם אם לא יעשקו הגוים את ישראל ולא יהיו תחת ידם אכתי יש טענה מספקת לישראל לזכות בהנאת עו"הז מכח החסד שעושים בעולם: