ישעיהו נו:י מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

צופיו עורים כולם. לפי שאמר דרשו ה' וכל הענין והם אינם שומעי' חוזר ואומר הנה הנביאים צועקים להם ומכריזים על התשובה ותיטיב להם והרי פרנסיהם כעורים כולם ואינם רואין את הנולדות כצופה המופקד לראות את החרב בא להזהיר את העם והוא עור מלראות את החרב באה ואלם מלהזהיר את העם ככלב שמינוהו לשמור הבית והוא אלם מלבנות כך פרנסי ישראל אינם מזהירין אותם לחזור למוטב:

צופיו. יאמר אל נביאי השקר שהיו בישראל, והיו כצופים עורים, והנה דרך משל, על היום או על כלבים אלמים בלילה כי לא ישמרו הבית ותועלת אין בהם:

צפיו עורים כלם, ואין רואים על הצאן, ויכנה את הצופים האלה בשם כלבים, כי גם הכלב הוא שומר הצאן, ואומר אל החיות הרעות בל יתיראו כי הכלבים ינבחו עליהם עת יבואו לטרוף מן העדר, כי הכלבים צריך שיהיה להם ג' תנאים א. שיראו בבוא הטורף בלילה, אבל הם עורים כולם ב. שיוכלו לנבוח על הטורף אבל הם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח ג. שיהיו נעורים כל הלילה, והם הזים שכבים אהבים לנום, וא"כ אין להם להתירא מכלבים האלה:

הוזים שוכבים. פי' דונש נרדמים שוכבין ויונתן תירגם ניימין שכבין ואין לו דמיון: