ישעיהו נו:יא מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

והכלבים עזי נפש. רוצים למלאות כריסם (אינגר"ש בלע"ז):

והכלבים עזי נפש. רוב הנפש הנמצא במקרא על הכח המתאוה לאכל, כמו ונפשו מאכל תאוה (איוב ל"ג כ'), והטעם, כי על [צ"ל כל] אלה הכלבים אין בהם תועלת רק יזיקו, כי הם חזקי התאוה, וזאת היא עזות נפש, ולא ישבעו לעולם, והנה הנמשל:

והכלבים, אומר הג' מעלות שי"ל להכלב אין להם, לעומת זה יש להם החסרונות שיש לו להכלב, א. שכלבים האלה הם עזי נפש ב. שלא ידעו שבעה, רעבתנים ככלב, עתה באר הנמשל כי כמו שכלבים עורים אין יכולים לראות כן המה רעים לא ידעו הבין, ונגד הוזים שוכבים, אומר כולם לדרכם פנו, שחוץ מה שאין יכולים לראות ולהבין אין רוצים להשגיח על הכלל, רק כ"א פונה לדרכו, ואם עכ"פ לא היו מזיקים את הכלל אבל הם עוד פונים איש לבצעו לעשוק ולחמוס:

והמה רועים. כמו שהכלבים לא ידעו שבעה כן הרועים לא ידעו הבין מה יהיה באחרית הימים: