הֲל֨וֹא פָרֹ֤ס לָֽרָעֵב֙ לַחְמֶ֔ךָ וַעֲנִיִּ֥ים מְרוּדִ֖ים תָּ֣בִיא בָ֑יִת כִּֽי־תִרְאֶ֤ה עָרֹם֙ וְכִסִּית֔וֹ וּמִבְּשָׂרְךָ֖ לֹ֥א תִתְעַלָּֽם׃
נחל שורק
ד. הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. וגמר אומר אם תשיב משבת רגלך וגו'. הנה אחר שהזהירם על התשובה באומרו פתח חרצובות רשע וכו' הזהירם על שני עיקרים גדולים יסודי התשובה והם הצדקה והשבה כי הנה התשוב' מועלת מטעם דאנחנו בנים ואב שמחל על כבודו כבודו מחול ומהצדקה מוכח דדין בנים יש לנו וכמשל ר' עקיבא פ"ק דבתרא. גם מהשבת מוכח דדין בנים יש לנו כי הוא שרביטו של מלך ומי שנשתמש בשרביטו של מלך חייב מיתה וכן גוי ששבת חייב מיתה ואנחנו בנים. וכמו שכל זה ביארנו בעניותנו בכמה מקומות מיסוד רז"ל והמפרשים. ומאחר שנקיים הצדקה כתקנה כמו שביאר ונשמור שבת כהלכתו ושתים זו שמענו שיש לנו דין בנים ואז תשובתינו תעלה לרצון דאב שמחל על כבודו כבודו מחול ועוד הארכתי בדרושים במאמר בזכות שני דברים ישראל מתחטאים לפני המקום בזכות שבת ובזכות מעשרות ע"ש באורך ואכמ"ל והן הנה שני עמודים לקרב הגאולה כמפורש ברז"ל וכתבנו באורך בזה בעניותנו בכמה מקומות בס"ד.
רש"י
ועניים מרודים. נאנחים ונאנקים על צרתם כגון עניי ומרודי (איכה ג׳:י״ט) אריד בשיחי (תהלים נה):
אבן עזרא
הלא פרוש. כמו פורש אין להם (איכה ד' ד') וכמוהו פריסת מלכותך (דניאל ה' כ"ח), והטעם פריסת ככר לחם: