אָ֤ז תִּקְרָא֙ וַיהוָ֣ה יַעֲנֶ֔ה תְּשַׁוַּ֖ע וְיֹאמַ֣ר הִנֵּ֑נִי אִם־תָּסִ֤יר מִתּֽוֹכְךָ֙ מוֹטָ֔ה שְׁלַ֥ח אֶצְבַּ֖ע וְדַבֶּר־אָֽוֶן׃
אבן עזרא
מתוכך. מקרבך, והטעם על המחשבה, או מתוכך מתוך ישראל, וטעם מוטה העבדים:
מלבי"ם
אז תקרא, שלא בעת צרה וה' יענה וימלא משאלותיך אבל אם תשוע בעת צרה אז לא לבד שיענה כי גם יאמר הנני מוכן להושיעך מכבר גם טרם שקראת אם תסיר אומר כל השכר הזה תשיג רק ע"י סור מרע לבד וע"י שתמנע מלחטא בג' ענינים, שהם מחשבה דבור מעשה, נגד המחשבה אמר אם תסיר מתוכך מוטה היינו מתוך לבבך ומצפונך תסיר כל נטיה אשר במצפוניך, נגד המעשה אמר שתסיר שלח אצבע שאף אצבע הקל לא תשלח לרע וכ"ש כל היד, ונגד הדבור אמר אם תסיר דבר און מלדבר און בפה: