ישעיהו סא:ב מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

לִקְרֹ֤א שְׁנַת־רָצוֹן֙ לַֽיהוָ֔ה וְי֥וֹם נָקָ֖ם לֵאלֹהֵ֑ינוּ לְנַחֵ֖ם כָּל־אֲבֵלִֽים׃

רש"י

שנת רצון. שנת פיוס ורצוי:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

לקרא שנת רצון. היא שנת כל הגאול':
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

לקרא, (ענין הב') שיבשר הגמול והעונש המיועד לצדיקים ולרשעים, לקרא שנת רצון לה', שהוא מדת הרחמים אשר ירצה את עמו לשלם שכרם, וגם יום נקם לאלהינו הוא המדת הדין שינקום בעכו"ם, (הישועה תמשך כל השנה והנקם יהיה ביום אחד כי יפלו בנופלים וכן לקמן ס"ג ד') (ענין הג') שיבשר כי ינחמם ה' גם על העבר על הרע שסבלו והטוב שאבדו, וגם לנחם כל אבלים עתה מבאר כי התנחומים על העבר יהיה בשלשה ענינים:
שאל רבBookmarkShareCopy