הַמִּתְקַדְּשִׁ֨ים וְהַמִּֽטַּהֲרִ֜ים אֶל־הַגַּנּ֗וֹת אַחַ֤ר אחד [אַחַת֙] בַּתָּ֔וֶךְ אֹֽכְלֵי֙ בְּשַׂ֣ר הַחֲזִ֔יר וְהַשֶּׁ֖קֶץ וְהָעַכְבָּ֑ר יַחְדָּ֥ו יָסֻ֖פוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃
צוארי שלל
המתקדשים והמטהרים וכו' עיין מ"ש בעניותנו בספרי הקטן פני דוד פ' שמיני בס"ד ושם כתבתי אשר ביארו רבני קושטא בפ' זה ביאור יפה ע"ש ומשם באר"ה בא"ר מים חיים:
נחל שורק
ד. המתקדשים והמטהרים אל הגנות וגו' אוכלי בשר החזיר וגו'. שמעתי משם רבני קושט' יע"א במ"ש במדרש שוחר טוב מז' י"ח אליהו זכור לטוב שאל את רבי נהוראי מפני מה ברא הקב"ה שקצים ורמשים אמר לו לצורך נבראו שבשעה שהבריות חוטאים הוא מביט בהן ואומר מה אלו שאין בהם צורך אני מקיימם אלו שיש בהן צורך עאכ"ו ונמצא דהשקצי' והרמשים שאין הבריות אוכלים אותם יועילו לרחם על הבריות ולקיימם. ואם ח"ו אוכלים אותם א"כ סוברין שנבראו לצורך ואזדא ליה הק"ו וכשהבריות חוטאים אין להם קיום. וז"ש אוכלי בשר החזיר השקץ והעכבר וא"כ לדידהו הם לצורך ואין לדרוש ק"ו הנאמר. לכן יחדיו בין הם בין השקצים יחדיו יסופו דאין ק"ו מעתה ובקונטריס פני דוד פ' שמיני הארכתי בעניותי בזה בס"ד לך נא ראה.