כִּ֥י אֲנוּשָׁ֖ה מַכּוֹתֶ֑יהָ כִּי־בָ֙אָה֙ עַד־יְהוּדָ֔ה נָגַ֛ע עַד־שַׁ֥עַר עַמִּ֖י עַד־יְרוּשָׁלִָֽם׃
רש"י
כִּי אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ. כִּי חוֹלָה הִיא בְּמַכּוֹתֶיהָ, כְּמוֹ ״וַיֵּאָנַשׁ״ (שמואל ב יב):
מצודת דוד
כי אנושה מכותיה. ר״ל כי כ״א ממכות שומרון היתה כאובה ביותר עד אשר התהלכה ובאה עד יהודה כי בראות נ״נ שסנחרב הרג ואבד וכלה את מלכות אפרים וה׳ לא עזרם לזה ערב לבו לגשת לבוא על יהודה: