קָרְחִ֣י וָגֹ֔זִּי עַל־בְּנֵ֖י תַּעֲנוּגָ֑יִךְ הַרְחִ֤בִי קָרְחָתֵךְ֙ כַּנֶּ֔שֶׁר כִּ֥י גָל֖וּ מִמֵּֽךְ׃ (ס)
מלבי"ם
קרחי, לכן קרחי ראשך וגזי שערך, על בני תענוגיך כי גלו ממך, ומוסיף הרחבי קרחתך כנשר, שהעופות החומסים יש להם חולי של מריטת הנוצות, ביחוד הנשר עד שלבסוף ימרט כל נוצותיו וימות מחמת זה, ויל"פ שר"ל תחלה קרחי וגוזי על בני תענוגיך בעודם אצלך כי ע"י התענוגים תחטא לה', ואח"כ הרחיבי קרחתך כי גלו ממך:
מצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
וָגֹזִּי. שְׂעָרֵךְ כְּמוֹ (איוב א) ״וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ״ לְשׁוֹן תְּלִישַׁת שֵׂעָר: