אָ֚ז יִזְעֲק֣וּ אֶל־יְהוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲנֶ֖ה אוֹתָ֑ם וְיַסְתֵּ֨ר פָּנָ֤יו מֵהֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר הֵרֵ֖עוּ מַעַלְלֵיהֶֽם׃ (פ)
רש"י
אָז יִזְעֲקוּ אֶל ה׳. אָז בְּבֹא אוֹתוֹ הָעֵת הָאָמוּר לְמַעְלָה אָסֹף אֶאֱסֹף יַעֲקֹב יִזְעֲקוּ אֶל ה׳ לְהֵיטִיב לָהֶם בִּרְצוֹן עַמּוֹ וְשִׂמְחַת גּוֹיוֹ וְלֹא יַעֲנֶה אוֹתָם:
מלבי"ם
אז, וא"כ אחר שעושים מעשים רעים כאלה אם אז בעת הפורעניות יזעקו אל ה' ולא יענה אותם וגם יסתיר פניו מהם בעת ההיא להסיר השגחתו מהם ולעזבם ביד המקרה, הכי זה עול מאתו? הלא זה מגיע להם בצד המשפט כאשר הרעו מעלליהם, וא"כ איך תאמרו אם אלה מעלליו, הלא כפי שהרעו מעלליהם יסתיר פנים מהם והרע באה להם מעצמו, כפי מעלליהם והכנתם: