כִּ֚י כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים יֵלְכ֕וּ אִ֖ישׁ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהָ֑יו וַאֲנַ֗חְנוּ נֵלֵ֛ךְ בְּשֵׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ (פ)
רש"י
יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו. יֵלְכוּ לַאֲבַדּוֹן עַל שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
אבן עזרא
כי - אלה דברי הנביא מוכיח ישראל ומנחם אותם, אם הבית חרב לא נניח תורת אלהינו שהבטיחנו והשמיענו כזאת, או הטעם צאת ישראל מהגלות, על כן מלת: ואנחנו נלך והוא הטעם, כי בהבנות הבית אז יביאו הגוים את ישראל המפוזרים מנחה לה' ובהליכתם ילכו איש בשם אלהיו, עד שיורום אנשי בית המקדש, על כן אחריו.
מלבי"ם
כי, מבאר במה יזכו ישראל לכל הכבוד הזה באחרית הימים, מפני שבכל משך זמן הגלות הרב, הגם שכל העמים ילכו איש בשם אלהיו בכ"ז אנחנו נלך בשם ה' אלהינו, ולא נשכח שם אלהינו הגם שעליו הורגנו כל היום, וזה יהיה לעולם ר"ל זמן רב, ולכן באחרית הימים תצא תורה מציון לכל העולם: