מיכה ד:י מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם באור המילות ומלבי"ם

חוּלִי. לְשׁוֹן ׳חַלְחָלָה׳ כְּמוֹ (כאן) ״כִּי הֶחֱזִיקֵךְ חִיל״, וְהַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל יוֹלֶדֶת:

חולי - בעבור שהזכיר חיל כיולדה, אמר: חולי וגוחי הוציא הולד, כמו: כי אתה גוחי מבטן.

חולי וגחי. כבר התבאר כ"פ כי המליץ ידמה כיבוש עיר בצורה כפתיחת רחם יולדה, כי כן תחיל ותגיח, (מענין גחון כמ"ש יחזקאל סי' ל"ב שתשכב על גחונה), וכן יצאו דמים רבים, והעצמים אשר בבטן המלאה יצאו לחוץ, ועז"א כי עתה תצאי מקריה, ושם קריה בא על עיר מבצר(ישעיה א' כ"ו):

וָגֹחִי. כִּרְעִי וּשְׁחִי עַל גְּחוֹנֵךְ. וְכֵן בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה ״כּוֹתֶל הַגּוֹחֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים״: