מיכה ה:ב מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם באור המילות ומלבי"ם

לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה. יִתְּנֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם עַד בֹּא הָעֵת אֲשֶׁר חָלָה וְיָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ, צִיּוֹן אֲשֶׁר הֶחֱזִיקָה עַתָּה חִיל כַּיּוֹלֵדָה וְעַכְשָׁיו הִיא קְרוּיָה יוֹלֶדֶת. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ מִכָּאן אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּפְשׁוֹט הַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אַךְ לְפִי פְשׁוּטוֹ זֶהוּ הַצָּעָה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי:

לכן - יתן השם ישראל שיעמדו בצרה בעת יולדה, עד שיתחבר זה המושל וקרוביו עם בני ישראל. ויפת אמר: כי יתנם המשיח והטעם יניחם, כדרך: על כן לא נתתיך.

יתנם על בני ישראל. כמו ונתתי אותם עליו (יחזקאל ל"ז) שיהיו טפלים לו:

וְיֶתֶר אֶחָיו. שֶׁל מֶלֶךְ יְהוּדָה כְּלוֹמַר שְׁאָר שֵׁבֶט יְהוּדָה:

יְשׁוּבוּן עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל. יִתְחַבְּרוּ עִם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים וְהָיוּ לְמַמְלָכָה אַחַת וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת: