וְעָשִׂ֜יתִי בְּאַ֧ף וּבְחֵמָ֛ה נָקָ֖ם אֶת־הַגּוֹיִ֑ם אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃ (ס)
מלבי"ם באור המילות
באף ובחמה. אף הוא הגלוי, וחמה הוא בלב, (כן כללתי בכ"מ), ואף שאין בו חמה אינו מסוכן, כמ"ש כי יגורתי מפני האף והחמה:
מלבי"ם
ועשיתי, ואז אעשה נקמה בגוים אשר לא ישמעו לחזור לדת האמת ולקבל עליהם מלכות שמים כמבואר בסוף זכריה:
מצודת דוד
ועשיתי וגו׳. בחמה שפוכה אעשה נקם עם העכו״ם אשר לא שמעו מעולם נקמה מופלגת כזאת: