מיכה ז:יב מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מצודת דוד ומצודת ציון

יוֹם הוּא וְעָדֶיךָ יָבֹא. הַנָּבִיא אוֹמֵר אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאַתֶּם מַלְעִיגִים עָלָיו לֵאמֹר בָּטֵל וְהָלַךְ לוֹ, יוֹם הַהוּא שָׁמוּר וְנָצוּר וְלֹא בָּטֵל עָדֶיךָ יָבֹא בָּבֶל לְהַחֲרִיבֵךְ.

יום, ועדיך יבא - אתה. כל גוי שוכן למני אשור ועד נהר פרת. ורבי ישועה אמר: וים מים - שמערב ארץ ישראל תחרב, מפאת ים והר פלוני שהיה כולו יישוב, שב כמו הר. ולפי דעתי: כי מלת ועד נהר מושכת אחרת ועד ים מים והר ועד ההר והנה ים מים כמו הים הקדמוני והים האחרון וכן הר דרומי אל צפוני:

יום הוא. ר״ל אז יאיר לך הזמן כאור היום:

לְמִנִּי אַשּׁוּר. אֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ לִמְרֵעֵינוּ.

וְעָרֵי מָצוֹר. כְּלוֹמַר וְעַד עָרֵי מָצוֹר, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״וּדְמִן חוּרְמִינֵי רַבְּתָא״.