מלאכי ב:טו מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומלבי"ם באור המילות

וְלֹא אֶחָד עָשָׂה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם וְחַוָּה תְּחִלָּה.

ולא אחד - מכם עשה כדת ונשארה רוחו לו ואם תאמרו מה האחד הוא מבקש, זרע אלוהים במצוות השם. וטעם ונשארה רוחו לו שלא להתערב עם בת אל נכר, על כן כתוב: ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל יבגוד רוחכם.

ולא אחד עשה ושאר. מביא ראיה על חטאם בזה מבריאת האדם. שה' כשברא את האדם לא בראם זכר ונקבה נפרדים זה מזה כמו שברא יתר בע"ח כי אדם נברא תחלה לבדו וחוה היתה אחת מצלעותיו והיתה עמו תחלה גוף אחד (כמ"ש חז"ל דו פרצופים נבראו) וז"ש וכי לא אחד עשה ושאר, ה' עשה את האדם גוף אחד עם שארו זו אשתו שניהם היו מחוברים יחד בעת שנעשה אדם.

וּשְׁאָר. הָרוּחוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת לִי הָיוּ. מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן יָצְאוּ כֻּלָּם.