מלכים א א:ה מפרשים: נחל שורק, אהבת יהונתן, רש"י ומלבי"ם

ג. ואדוניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך. אפשר מסיבה והמלך לא ידעה אדוניה מתנשא וכו' כלומר שנתן עיניו באבישג וכיון שלא ידעה מותרת לו שהוא מתנשא לאמר אני אמלוך ומותרת לי אבישג והגם שמלך שלמה סבר דמותרת לו כיון שהיה לו הוד מלכות וכל הראוי לבילה וכו' וטעה. א"נ פירשו כת הקודמין קצת ואני בעניי אוסיף נפך ואמלא דבריהם דאמרו ז"ל דיהודה זכה למלכות מפני ששם הויה כלול בשמו ואו' ד' רומזת לשכינה. ועתה חשב אדוניה דאזלינן בתר שמא למוד ובדיק בשמיה כי אדוניה מלא יש בו שם אדני הרומז לשכינה ואות זה רמז לקבה"ו ולכן חשב כי לו תאות המלוכה וז"ש ואדוניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך כי בשמו יש רמז קבה"ו וגם שם אמו הוא צרוף תגיח על שם בהם ינגח עמים וז"ש אני כלומר מסיבת אני שהוא כינוי לשכינה מלכותא קדישא ורמוז בשמי אדני אמלוך.

ואדוניהו בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך. נר' דקודם לכך לא עלה על דעת אדוני' שימלוך כי היה ידוע לו שהמלכות הנכונה היא ביד שלמה ואולם כאשר לקח דוד אם אבישג השונמית סבר עתה תשוב המלוכה אליו מפני דידוע דמלך אסור לו ליקח יותר מי"ח נשים ודוד לקח אבישג וכבר היו לו שמונה עשרי נשים כנ"ל וצ"ל דקידושין גמורים לא היו בבת שבע ולא נחשבת בכלל שמונה עשרי נשים ולכך אמר מדוע ימלוך שלמה הא אינו בתואר המלוכה רק בתואר בן פלגש לכך מתנשא לאמר אני אמלוך וק"ל:

מִתְנַשֵּׂא. מִתְפָּאֵר.

וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. נְטוּלֵי טְחוֹל וַחֲקוּקֵי כַּפּוֹת רַגְלַיִם.