מלכים א א:ט מפרשים: אהבת יהונתן, רש"י, מלבי"ם ומצודת דוד

אשר אצל עין רוגל. אפשר לומר דהנה ירושלים הרים סביב לה ובמקום אחד הוא מישור ולא הרים. והנה דרך מרגלים הבאים לחפור את הארץ שבאים ממקום יותר חלש ויותר נח לכבוש וזהו במקום מישור. ובאותו מקום ההוא עשה אדוניה הזבח מקום דרך המרגלים כדי לפרסם הדבר ברבים שיואב ואביתר גדולי המלך הסכימו פה אחד להמליכו ואמרו יחי המלך אדוניהו וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד וזהו עין רוגל. או יאמר מקום שמתאספים שם הרבה בני אדם וכל אחד מספר דבר אחר מלשון לא רגל על לשונו כי בקיבוצת אנשים האחד מרגל על חבירו וא"ש:

וּמְרִיא. שׁוֹר שֶׁל פְּטָם.

ויזבח אדוניהו, ומטעם זה בעצמו שראה שיש מתנגדים לו ומחזיקים ידי שלמה רצה לקשר את אוהביו במסורת הברית על ידי משתה ששם במשתה היין ימליכוהו טרם יתיעצו אוהבי שלמה, באופן שימלוך פתאום, ולכן לא קרא אל מתנגדיו לבל יתעורר שם ריב ומדנים, ומ"ש ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה מבואר אצלי שיש הבדל בין קרא שאחריו את ובין קרא שאחריו למ"ד, שקריאה עם את מורה שמזמינו לדבר גדול, ובבני המלך שהיה מתיעץ עמהם תחלה אם יסכימו, אומר קרא את רצה לומר ששאל עצתם תחלה, לא כן אנשי יהודה קרא סתם שיבואו כי יסכימו אחר זה במשתה, ולכן אמר אחר כך ואת נתן וכו' לא קרא, רצה לומר כי לא שאל עצתם בזה (ואבן הזוחלת י"מ שהמים זוחלים שם והוא עין רוגל):

אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת. אֶבֶן גְּדוֹלָה, שֶׁהָיוּ הַבַּחוּרִים מְנַסִּין בָּהּ אֶת כֹּחָם לַהֲזִיזָהּ וּלְגָרְרָהּ, לְשׁוֹן מַיִם זוֹחֲלִין: זוֹחֲלֵי עָפָר. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: אֶבֶן סְכוּתָא, שֶׁעוֹמְדִין עָלֶיהָ וְצוֹפִין לְמֵרָחוֹק.