מלכים א א:לג מפרשים: מדרש לקח טוב, רש"י, מלבי"ם ומצודת דוד

ר' יצחק אמר מנהג הפסוק הוא להזכיר ב' פעמים אפילו בהדיוט כל שכן בגבורה. ודבר זה כתוב בתורה בנביאים ובכתובים. בתורה. דכתיב ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך וגו' (בראשית ד כג). בנביאים. ויאמר להם המלך קחו עמכם מעבדי אדוניכם (מ"א א לג). בכתובים. דכתיב כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך (אסתר ח ח).

עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי. הוּא סִימָן לוֹ שֶׁיִּמְלֹךְ, וּתְחִלַּת הַגְּדֻלָּה, שֶׁאֵין הֶדְיוֹט רוֹכֵב עַל סוּסוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.

על הפרדה אשר לי לפי שאין הדיוט משתמש בשרביטו של מלך, ואין ראוי שישתמש כל בע"ח בדבר מלכות, היה רוכב על הפרדה שלא היתה מקבלת זכר, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה ומיוחדת למלך לבד ובזה הראה כי הוא המולך תחתיו, וצוה להורידו אל גיחון שהוא מי השלוח ההולכים לאט, לרמז על המשכת מלכותו בהשקט, וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה אין מושחין מלכים אלא על גבי מעין:

אֶל גִּחוֹן. הוּא מַעְיַן הַשִּׁלּוֹחַ, מִכָּאן שֶׁאֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים אֶלָּא עַל הַמַּעְיָן, סִימָן שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתוֹ.