וְעָשִׂ֖יתָ כְּחָכְמָתֶ֑ךָ וְלֹֽא־תוֹרֵ֧ד שֵׂיבָת֛וֹ בְּשָׁלֹ֖ם שְׁאֹֽל׃ (ס)
אהבת יהונתן
ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו בשאול. נראה שאמר לו ועשית כחכמתך מפני דאלו חרץ עונשו מיד מפני שמרד במלכות היה יכול להתנצל דהא כמעט כל ישראל מרדו במלכות בימי אבשלום ולכך אמר לו שיבקש עליו עלילה אחרת להרוג אותו וא"ש. ועוד נראה לבאר הענין הוא דיש לתמוה אם הוא חייב מיתה למה צוה לשלמה בנו שיהרוג אותו ולמה לא הרגו הוא בעצמו. ואולם הענין הוא דלא הי' יכול להרוג אותו מפני שכל ישראל צריכין לו. ואולם לשלמה בנו צוה באם יגיע עתו למות שיהרוג אותו כדי שיכפר על חטאו ושלמה הי' בקי באלו החכמות והיה מרגיש בצורה אם יחיה אם ימות וז"ש ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו לשאול באם יגיע לסוף ימיו יעשה לו כמו שאמר לעשות לו וק"ל:
רש"י
וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל. אַל תַּנִּיחֵהוּ לָמוּת מִיתַת עַצְמוֹ וְלִפֹּל בְּגֵיהִנֹּם.
מלבי"ם
ולכן ועשית כחכמתך אשר תראה שהוא צורך שעה להענישו באופן שלא תורד שיבתו בשלום שאול, לא פקד להרגו דוקא, רק שלא ירד שאול בשלום, כי יענישנו באיזה אופן שיראה בחכמתו: