מלכים א ג:ג מפרשים: רש"י, מלבי"ם ומצודת דוד

וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת דָּוִד אָבִיו. אַרְבַּע שָׁנִים, עַד שֶׁלֹּא הִתְחִיל לִבְנוֹת הַבַּיִת, אֲבָל מִשֶּׁהִתְחִיל לִבְנוֹת, וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִּי הָעִיר הַזֹּאת, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם, לָמַדְנוּ שֶׁאֵין הַפָּרָשִׁיּוֹת כְּתוּבוֹת כַּסֵּדֶר.

ויאהב, ויען ששלמה אהב את ה' ורצה ללכת בחקות דוד אביו, והלך בחקותיו בכל דבר רק בבמות הוא מזבח, שבזה לא הלך בחקות דוד שלא היה זובח רק על הבמה הגדולה, וכדי לתקן דבר זה שבין העם ובין המלך לא יזבחו עוד בבמות:

רק בבמות. רק בזה סר מדרך דוד אביו, כי היה מזבח ומקטיר בבמות הרבה, ככל העם:

בַּבָּמוֹת הוּא מְזַבֵּחַ. בִּגְנוּתוֹ דִּבֵּר הַכָּתוּב, שֶׁשָּׁהָה אֶת בִּנְיַן הַבַּיִת אַרְבַּע שָׁנִים.