מלכים א ו:א מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

בְּחֹדֶשׁ זִו. הוּא אִיָּר, דְּאִית בֵּהּ זִיוָא לְאִילָנָא, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: זִיו נִיצָנַיָּא.

ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים הנה מן בנין המשכן בימי משה עד בנין המקדש היה ת"פ שנה, וכן מן בנין המקדש בימי שלמה עד שנבנה שנית בימי עזרא היה גם כן ת"פ שנה, וכתב מהרי"א שהיה הזמן מכוון מה', שכן היה ראוי שיתעלה הבית מזמן לזמן, הוא החדש השני למלך שלמה מוסב למעלה ר"ל בשנה הרביעית למלך שלמה, וחז"ל פי' בד"ה מפני שלמלכי ישראל מניסן מנינן, והיה בשנה הרביעית וחדש שני למלכותו, וכן בד"ה ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו:

למלוך שלמה. חוזר הוא על שנה הרביעית:

הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. לְמִנְיַן הֶחֳדָשִׁים, שֶׁהֲרֵי נִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶחֳדָשִׁים.

לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה. מוּסַב עַל הַשָּׁנָה הָרְבִיעִית, רְבִיעִית לְמַלְכוּת שְׁלֹמֹה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ.