מלכים א ו:ד מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

שְׁקֻפִים אֲטֻמִים. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ: שְׁקוּפִים לְשׁוֹן רְאִיָּה וּפְתִיחָה וְהַשְׁקָפָה, פְּתוּחִים מִבַּחוּץ וַאֲטוּמִים מִבִּפְנִים, קְצָרִים מִבִּפְנִים, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ שְׁאָר חַלּוֹנוֹת אֲחֵרוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לְמָאוֹר, לְהַרְאוֹת שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאוֹרָה.

חלוני שקופים אטומים, פי' חז"ל שקופים מבחוץ ואטומים מבפנים להראות שאינו צריך לאורה, והגם שמבחוץ היה נראה שהחלונות רחבים ושצריך לאור יומם, העומד בפנים ראה שאור השכינה זורח שם ואור ה' מאיר בכבודו, ומהרי"א פי' שהיו שקופים ואטומים ע"י זכוכית:

שקופים אטומים. רוצה לומר: סתומים במחיצה בהירה, כזכוכית וכיוצא, להשקיף דרך שם, ועם כי היו סתומים: