וַיַּ֣עַשׂ בַּדְּבִ֔יר שְׁנֵ֥י כְרוּבִ֖ים עֲצֵי־שָׁ֑מֶן עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ׃
מלבי"ם
ויעש בדביר ספר שעשה שני כרובים שוים שזה גדר מלת שני בסמיכות להורות על השווי ושווי הזה היה רק במדתם, כי בענינם היה א' בדמות זכר וא' בדמות נקבה זה משפיע וזה מקבל, עז"א בד"ה ויעש כרובים שנים שמלת שנים בנפרד מורה על החילוק, כמ"ש בחבורי התו"ה פ' אחרי:
מצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ. וְרַגְלֵיהֶם בַּקַּרְקַע עוֹמְדִים, אֶחָד מִצָּפוֹן לָאָרוֹן, וְאֶחָד מִן הַדָּרוֹם, סוֹכְכִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו, אֹרֶךְ הַכְּנָפַיִם מְכַסִּים מִקְצָת (רֹחַב הַבַּדִּים), שֶׁהָאָרוֹן הָיָה נָתוּן אָרְכּוֹ לְרָחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת, וּבַדָּיו בּוֹלְטִין בְּפֶתַח הַדְּבִיר בַּפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הַפֶּתַח, וּבַדָּיו נְתוּנִין בְּרָאשֵׁי אָרְכָּן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי לְוִיִּם יְכוֹלִים לִכָּנֵס בֵּינֵיהֶם, כְּשֶׁנּוֹשְׂאִין אוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר.