מלכים א ו:לה מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

וְקָלַע כְּרוּבִים. עַל הַדְּלָתוֹת.

וצפה זהב, ר"ל כי בדביר רדד הזהב על הכרובים היינו שהתיך הזהב באופן שנכנס לתוך המחוקה בעוביו ובשיעורו, אבל בהיכל היה הזהב, מיושר על המחוקה היינו שהניח טסי הזהב ביושר ואח"כ הקיש בקורנס עד שנכנס הזהב לתוך החיקוי, ובזה לא היה צריך זהב רב כ"כ, וזה ממעלת הדביר נגד ההיכל:

וקלע כרובים. עוד צייר עליהם כרובים וגו׳:

מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה. הַזָּהָב מְכֻוָּן עַל חִקּוּק הַצּוּרוֹת, שׁוֹקֵעַ בִּמְקוֹם שִׁקּוּעוֹ, וּבוֹלֵט בִּמְקוֹם בְּלִיטָתוֹ, שֶׁיִּהְיוּ הַצּוּרוֹת נִכָּרוֹת בּוֹ.