מלכים א ז:ו מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ורלב"ג

וְאֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים. אוּלָם עָשָׂה לִפְנֵי הָעַמּוּדִים הָאֵלֶּה, מָבוֹא לַבַּיִת, חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ, לְרָחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת שֶׁהָיָה חֲמִשִּׁים אַמָּה, וּשְׁלשִׁים רָחְבּוֹ לִפְנֵי אֹרֶךְ מֶשֶׁךְ הַבַּיִת, אֶלָּא שֶׁלְּעוֹלָם הַמִּדָּה יְתֵרָה קְרוּיָה אֹרֶךְ, וְהַקְּצָרָה קְרוּיָה רֹחַב.

ואת אולם לפני העמודים עשה אולם, והיה חמשים אמה ארכו לעומת רוחב בית יער הלבנון, ושלשים אמה רחבו נמשך לארך הבית ואולם על פניהם לפני הבית והאולם היה עוד אולם ולפני האולם השני היו עמודים ועב על פניהם היינו מריש שהוא עץ עב כמ"ש חז"ל העבים הם המרישים:

ואת אולם העמודים. לבית יער הלבנון, עשה אולם עומד על עמודי ארזים, יהיה ארכו חמשים אמה ורחבו שלשים אמה:

וְאוּלָם עַל פְּנֵיהֶם. אוּלָם גָּבוֹהַּ עָשָׂה עַל כָּל הַבַּיִת.

וְעַמֻּדִים וְעָב עַל פְּנֵיהֶם. וְעַל כְּרוּתוֹת אֲרָזִים שֶׁעַל הָעַמּוּדִים הַתַּחְתּוֹנִים, הִצִּיב עַל (צָרִיךְ לוֹמַר: עוֹד) עַמּוּדִים אֲחֵרִים, וּמְרִישִׁין מֵעַמּוּד לְעַמּוּד, הָעַמּוּדִים לֶאֱרֹג בָּהֶן צְלָעוֹת מִזֶּה לָזֶה, וְהֶעָבִים לְקֵרוּי הָעֲלִיָּה, עָב הִיא מֵרֵישׁ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ וְהֶעָבִים אֵלּוּ הַמְּרִישִׁין.