מלכים א ז:טו מפרשים: נחל שורק, רש"י, מלבי"ם ומצודת דוד

ב. שמנה עשרה אמה קומת העמוד וגו'. אפשר שהוא רמז לאדם שיהיה זריז מאד כי ח"י הוא זריז כמ"ש הרב של"ה בפ' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שיהיה זריז במצות כמו כן איש חי וכן אפשר שזה רמז קומת העמוד חי אמה שיהיה חי וזריז בעבודה. וההקף בכל עמוד י"ב שישים לבו האדם בכל תקפו ליחד שנים עשר אותיות של שמות אהיה הויה אדני ובזה מתיחדים כל העולמות ויתקן נר"ן כאשר ידעת מכונות הפשוטות וכאשר כל עניני הבית רמזים בנגלה ובנסתר היה רומז כל הנהגת האיש הישראלי כמ"ש באורך במקום אחר בס"ד.

אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים. שֶׁהֶעֱמִיד בָּאוּלָם יָכִין וּבֹעַז.

(טו-כב) השאלות: בכאן אמר שהיה גובהן י"ח אמות, ובד"ה אמר שלשים וחמש אמות קומתם, בכאן אמר שגובה הכותרת חמש אמות, ובפסוק י"ט אמר שהיה ארבע אמות ובסוף הספר אמר שהיו שלש אמות, פסוק י"ח מוקשה מאד ונדחקו בו המפרשים, ומ"ש פסוק י"ט וכותרת וכו' באולם מלת באולם אין לו באור ומלבד זה למה אמר שלש פעמים שעשה כותרת, ופסוק כ' מוקשה ואין לו באור:

שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת וְגוֹ'. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים הוּא אוֹמֵר: שְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ אַמָּה קוֹמָתָן, שֶׁיָּצַק שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְהָאַמָּה הַחֲסֵרָה, אוֹמֵר אֲנִי, חֲצִי אַמָּה הָיְתָה לְכָל אֶחָד בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לִמְלֶאכֶת שְׁאָר הָעַמּוּד, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַטָּה בְּעִנְיַן: וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן.