וַיַּ֧עַשׂ אֶת־הַמְּכֹנ֛וֹת עֶ֖שֶׂר נְחֹ֑שֶׁת אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַמְּכוֹנָ֣ה הָֽאֶחָ֔ת וְאַרְבַּ֤ע בָּֽאַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וְשָׁלֹ֥שׁ בָּאַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃
רש"י
וְשָׁלשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתָהּ. שֶׁל מְכוֹנָה, לְבַד קוֹמַת הָאוֹפַן (פֵּרוּשׁ: חוּץ מִן הַכַּן גּוּפָהּ) שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עָלָיו, אַמָּה וַחֲצִי אַמָּה, וְגֹבַהּ הַמְּכוֹנָה אַמָּה וָחֵצִי (אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ וְגוֹ') הָאַמָּה גֹּבַהּ הָיְתָה מְרֻבַּעַת, אֲבָל חֲצִי הָאַמָּה הָיְתָה עֲגֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְרֹאשׁ הַמְּכוֹנָה חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה עָגֹל סָבִיב.
מלבי"ם
ויעש את המכונות, במצות הכיור היה לעשות לו כן ומכון שישב עליו כמ"ש ועשית כיור נחושת וכנו נחושת, ואחר ששלמה עשה י' כיורות עשה להם עשרה מכונות:
מצודת דוד
המכונות. הם כני הכיורות, ובכל מכונה היה תחוב עוד כן, ובו היה מושב הכיור, כמפורש בענין: