מלכים א ז:לו מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

וַיְפַתַּ֤ח עַל־הַלֻּחֹת֙ יְדֹתֶ֔יהָ וְעַל֙ ומסגרתיה [מִסְגְּרֹתֶ֔יהָ] כְּרוּבִ֖ים אֲרָי֣וֹת וְתִמֹרֹ֑ת כְּמַֽעַר־אִ֥ישׁ וְלֹי֖וֹת סָבִֽיב׃

רש"י

וַיְפַתַּח עַל הַלֻּחֹת יְדֹתֶיהָ וְעַל מִסְגְּרֹתֶיהָ. הַתַּחְתּוֹנוֹת עַל שְׁנֵיהֶם, פִּתַּח וְחָקַק כְּרוּבִים אֲרָיוֹת.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

ויפתח, על הלוחות של הידות, (או פירושו על לוחותיה ועל ידותיה) וכן על מסגרותיה של כלל המכונה למעלה ובצדדים פתח צורות של כרובים ואריות ותמורות, כמער איש וליות, שהיו דומים כאלו כל איש מהם היה מעורה ונשרש שם (מלשון ומתערה כאזרח רענן) ובכ"ז היו רק דבוקים על ידי חיבור:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

ויפתח על הלוחות. עשה פתוחים וציורים על הנסרים המונחים בשולי המכונה, גם עשה פתוחים על הידות, במקום המונח ודבק במכונה, ואף על מסגרותיה היא המחיצה הנמוכה, על כולם עשה פתוחי כרובים, אריות, ואילני תמר, וכחבורי איש ולויה שלו, רצה לומר: בת זוגו (יומא נד א), כן צייר כל אחד מסביב:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

כְּמַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת. פִּתַּח סָבִיב כְּזָכָר וּנְקֵבָה הַחֲבוּקִים בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶן, כֵּן פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

כְּמַעַר. לְשׁוֹן אֲחִיזָה וְדִבּוּק, כְּזָכָר הַמְּעוּרֶה בַּנְּקֵבָה, וּפֵרוּשׁוֹ: אִישׁ וְלוֹיוֹתוֹ. וּלְפִי מַשְׁמָעוּתוֹ 'לוֹיוֹת' לְשׁוֹן 'דִּבּוּק', שולדור"א בְּלַעַ"ז (הַלְחָמָה, רִתּוּךְ), כְּמוֹ לוֹיוֹת הָיוּ שָׁם, עֲשׂוּיוֹת כִּמְעָרַת אִישׁ, וְהַמְּעָרֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
שאל רבBookmarkShareCopy