מלכים א ז:מ מפרשים: נחל שורק, רש"י, מלבי"ם ומצודת דוד

א. ויעש חירום וגו'. אפשר דהוסיף לו וי"ו כי היא סימנא דחיי כמ"ש בזהר הקדוש ע"פ ונתתם לי אות אמת והוסיף וי"ו כשהוזכר שעשה מעשהו להורות כי בכל לבו עשה בשלם שבפנים ולכן הכתוב הוסיף לו וי"ו. על דרך מה שפירשתי אני בעניי מ"ש רז"ל וישקול אברהם לעפרן חסר לפי שאמר הרבה ואפי' מעט לא עשה לכך חיסר לו הכתוב וי"ו וז"ש הכתוב נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו שחסרתו התורה וי"ו והוינן בה דמאי איכפת ליה לעפרון שהכתו' יחסר לו וי"ו אמנם להיות אות וי"ו רומזת לחיים הורה הכתוב דחסרו לו מחייו ועוד הארכתי בזה לישב הדבר. ומינה לשבח דבעבור שחירם טרח ופעולתו פעולת אמת הוסיף לו וי"ו בשמו כי היא אות אמת שכר פעולת אמת ויוסיפו לו שנות חיים וכתב בס' רבינו אפרים מלקוטי גאוני קמאי פ' תצא והארכת ימים כי תבנה בית רמז כל אותן שנתעסקו בבנין הבית יאריכו ימים עכ"ל והדברים ק"ו לחירם ולכך נתוסף בו וי"ו כדאמרן.

וַיַּעַשׂ חִירוֹם וְגוֹ'. וְאָמַר רַבִּי, הַכִּיֹּרוֹת הֵן הֵן סִירוֹת, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים; וְכֵן: וְהִכָּה בַכִּיּוֹר.

ויעש חירום את הכירות בד"ה כתוב את הסירות וע"כ פירשו המפ' שמ"ש בכאן כירות היינו סירות ר"ל שהיו עשוים לדשן את האפר ככירה, מלשון ככיור אש בעצים וזה עצמו היה מעשה הסירות כמ"ש ועשית סירותיו לדשנו, ולכן סמך אליו ואת היעים וכבר הוכחתי בפי"ד ששני חירם היו, וחירם שעשה את הסירות ואת היעים היה אביו של חירם זה כמו שכתוב בפירוש בד"ה ואת הסירות וכו' עשה חירם אביו למלך שלמה, ולכן הזכיר פה שם חירם ר"ל חירם הראשון עשה את הכירות, ומ"ש ויכל חירם הוא חירם בנו שהוא כלה יתר המלאכה, כפי הכלל שבארתי בספרי התורה והמצוה שבמקום שכפל השם לבלי צורך יורה שהשם הנשנה אינו השם הראשון:

הַכִּיֹּרוֹת. שֶׁל נְחשֶׁת, לְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְבֵּחַ.

הַיָּעִים. מַגְרֵפוֹת שֶׁל נְחשֶׁת, שֶׁקּוֹרִין ווידו"ל (יָעֶה, מַגְרֵפָה) בְּאַשְׁכְּנַז, לַחֲתוֹת בָּהֶן דֶּשֶׁן בְּתוֹךְ הַסִּירוֹת.