וַתִּשְׁלַם֙ כָּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיָּבֵ֨א שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־קָדְשֵׁ֣י ׀ דָּוִ֣ד אָבִ֗יו אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ וְאֶת־הַכֵּלִ֔ים נָתַ֕ן בְּאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ (פ)
רש"י
אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו. מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מִכֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִקְדִּישׁ אָבִיו. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁלֹּא רָצָה שְׁלֹמֹה לָתֵת מֵאוֹתוֹ הֶקְדֵּשׁ לְבִנְיַן הַבַּיִת. וְשָׁמַעְתִּי מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין: לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁסּוֹפוֹ לֵחָרֵב, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אוֹמְרִים, קָשָׁה יִרְאָתָם, שֶׁלָּקְחוּ נִקְמָתָם מִן הַבַּיִת, שֶׁנִּבְנָה מִן גְּזֵלוֹת וַחֲבָלוֹת שֶׁגָּזַל מֵהֶם דָּוִד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כָּךְ אָמַר שְׁלֹמֹה, רָעָב הָיָה בִּימֵי אָבִיו שָׁלשׁ שָׁנִים, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וְהָיָה לוֹ לְבַזְבֵּז הַהֶקְדֵּשׁוֹת הַלָּלוּ, לְהַחֲיוֹת בָּהֶן עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל.
מצודת דוד
את קדשי. מה שהקדיש דוד אביו וכו׳, כי כל הבנין וכליו עשה שלמה משלו, ממה שקבץ הוא [לבד כלי נחושת, עשה ממה שלקח אביו מערי הדדעזר, כמו שנאמר בדברי הימים א יח]: