בָּר֣וּךְ יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן מְנוּחָה֙ לְעַמּ֣וֹ יִשְׂרָאֵ֔ל כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר לֹֽא־נָפַ֞ל דָּבָ֣ר אֶחָ֗ד מִכֹּל֙ דְּבָר֣וֹ הַטּ֔וֹב אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֥ה עַבְדּֽוֹ׃
צוארי שלל
ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דיבר לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו. הרב הגדול מהר"ר יעקב אלפאנדארי ז"ל פירש במ"ש הרא"ם פ' וישלח דהסכים דהבטחה דיש בחילופה הכזבת הנביא אפי' חטאו מתקיימת והוקשה לו מההיא דעד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה אלא שגרם החטא וממ"ש ירמיה לחנניה ן' עזור ומסיק דכל שיש בחילופה הכזבת הנביא אינו חוזר אפי' חטאו ומיהו גורם החטא שלא תתקיים כל ההבטחה אלא מקצתה כמו בימי עזרא זהו תורף דבריו. וז"ש ברוך ה' אשר נתן' וכו' ככל אשר דיבר לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב דבחטאו יכול לחזור במקצת ומטובו הגדול קיים כל ההבטחה ולא נפל אפילו דבר אחד זהת"ד. ואפשר לרמוז אשר דיבר ביד משה עבדו מה שתירצו המפרשים לקושיתו של הרא"ם מההיא דראוים היו ליעשות נס בימי עזרא וכו' דאי אמרינן דיש בחילופה הכזבת הנביא היינו שאר נביאים דיעלה על לב כראות שלא נתקיימה הבטחתו לפקפק בנבואתו. אבל במשה רבינו ע"ה אדון כל הנביאים אין זאת דאפי' לא תתקיים ההבטחה אין פוצה פה להרהר עליו ח"ו ולכן החטא גרם בימי עזרא שלא נתקיימה ההבטחה. וז"ש ברוך ה' אשר נתן וכו' מכל דברו הטוב אשר דיבר ביד משה עבדו ובמשה רבינו ע"ה לא שייך הכזבת הנביא ועם כל זה ברחמיו קיים הבטחותיו אל משה אמר:
רש"י
כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר. וְהֵיכָן דִּבֵּר: וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אוֹיְבֵיכֶם.
מלבי"ם
ברוך ה' אשר נתן מנוחה, כבר בארתי (ש"ב ז') שבנין המקדש לא היה אפשרי כ"ז שלא היה לישראל מנוחה מן האויבים וכן הבטיח ועברתם את הירדן וכו' והניח ה' לכם מכל אויביכם מסביב וישבתם בטח והיה המקום אשר יבחר וכו', וז"ש אשר נתן מנוחה ככל אשר דבר, לא נפל דבר א' מכל דברו, כי כן נתקיים ג"כ הבטחתו שיבחר במקום מיוחד להשכין שכינתו שם בקביעות, וכמ"ש ונתתי משכני בתוככם וכו':