מלכים א ח:סו מפרשים: נחל שורק, צוארי שלל, רש"י ומלבי"ם

ג. שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו. אפשר במה שאמרו רז"ל במדרש כשהביא הארון של דוד לבית המקדש באותה שעה חיה דוד. ובזה פירשתי בעניותי ארוממך ה' כי דליתני נשאתני למדרגת אחר ז' שנים שהיה בג"ע כמ"ש בזהר חדש וזה בו בפרק שנפתחו השערים וזה רמז גם כן דליתני לשון דלת. ולא שמחת אויבי לי שנהפכו פניהם כשולי קדרה כמשז"ל. שועתי אליך עשה עמי אות לטובה ותרפאני עתה העלית משאול נפשי חייתני ממש כמ"ש באותה שעה חיה דוד. וז"ש על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו שהחייהו ובעיניו ראה שנפתחו השערים לכבודו. ולישראל עמו שנתן להם מלך חסיד כדוד הע"ה ומלך חכם כשלמה הע"ה ואפשר לרמוז עש"ה בגי' שלמה כלומר שנתן לו שלמה מלך חכם מב"ש. וגם שבזכותו נפתחו השערים שזה מורה גדולת דהע"ה כמ"ש משם הרב המופלא מהר"ח ן' עטר ז"ל באורך בדרושים ורמז כל הטובה יסוד ומ' בחי' ס"ת בהיכל ודוק כי קצרתי.

וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב. פ"ק דמ"ק וילכו לאהליהם שהלכו ומצאו נשותיהם בטהרה שמחים שנהנו מזיו השכינה וטוב לב שכל אחד נתעברה אשתו בבן זכר. ראיתי להרב באר יצחק פי' הפטרות שדקדק הרב ז"ל אמאי הכניס בין הדבקים שנהנו מזיו השכינה והו"ל להסמיך שמצאו נשותיהם בטהרה ונתעברו מבנים זכרים. ותו מקשים מהיכן ידעו שנתעברו מבנים זכרים. והרב הנז' פירש לפי דרכו וכתב דנשיהם היו בירושלים שחייבות בשמחה ומיהו אלו הי"ד ימים היו פרושים שהיו מקריבין נדרים ונדבות שלהן ולחנוכת הבית וא' האיש וא' האשה שנזדוגו טמאים. וביום השמיני שהע"ה שלח העם לאהליהם פי' נשיהם לקיים מצות עונה דעד עתה נאסרו כדי שיהיו טהורים ופירש הענין לפי דרכו. ואפשר לומר מעין דוגמת דבריו בהקדים משז"ל שבמדבר קודם העגל בשבי גלוי שכינה לא היה דם נדות כאשר יראה הרואה במדרש חזית פ' לבבתני ובידי משה שם. עוד נקדים מ"ש הרב כתנות אור פ' נח דמי שלא פגם אות ברית בניו זכרים. ומצינו לעובד אדום כי ברכו אלהים בעבור הארון וילדו חמות וז' כלותיה ח' בנים זכרים כל אחד. ועתה יבא על נכון וילכו לאהליהם שמצאו נשותיהן טהורות והסיבה בעבור גלוי שכינה בחנוכת הבית כמו שהיה במדבר. ויצא בת קול ואמרה שכלם מזומנין לחיי העה"ב והיא הבחינה העליונה בין לפי הפשט ובין לפי הסוד וכיון שכן ודאי שיהיו מתעברות מבנים זכרים אי משום שהיו צדיקים גמורים ומזומנים לחיי העה"ב ע"פ בת קול כמ"ש שם במ"ק. ואי משום קדושת חנוכת הבית ושמחת מצות כבוד הבית וגלוי שכינה. ובהכי א"ש לאהליהם שמצאו נשיהם טהורות מסיבת גלוי שכינה ושמחים שנהנו מזיו השכינה הם ונשיהם באפ"ס דמי"ם. וטובי לב שנתעברו מבנים זכרים דהיה פשוט אצלם בעבור חיבת הקדש ומצד הבת קול:

וממילא רווחא הא דאמרינן פ' ר' עקיבא דף פ"ט מדבר פארן שפרו ורבו ישראל עליו ופירש"י וז"ל שפרו ורבו דכל אחד נתעברה אשתו זכר במצות שובו לכם לאהליכם ולא ידענא היכא רמיזא עכ"ל ולפי האמור ניחא דכיון דהיה גלוי שכינה ולא היה להם יצר הרע והיו במדרגה עליונה במעמד הר סיני שפסקה זוהמתן וזכו לכל הכבוד א"כ ודאי זכו שכל אחד נתעברה אשתו בן זכר. ועמ"ש בעניותנו בספרי הקטן פני דוד פ' מקץ:

לְדָוִד עַבְדּוֹ. לְהוֹדִיעַ שֶׁמָּחַל לוֹ עֲוֹנוֹתָיו, כִּדְאִיתָא בְּמוֹעֵד קָטָן: בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהַכְנִיס הָאָרוֹן לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה בָּזֶה.

וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. שֶׁמָּחַל לָהֶם עַל עֲוֹן יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְיָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: כֻלְּכֶם מְזֻמָּנִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.