מלכים א יח:כא מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים. שְׁתֵּי הַמַּחֲשָׁבוֹת, שֶׁאֵינְכֶם מְבִינִים לְהַכְרִיעַ מִי הָאֱלֹהִים.

עד מתי ר"ל אתם עובדים את הבעל, ובזמן רעתכם תצעקו אל ה', כמ"ש ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו, כי אתם פוסחים בין שני הרעיונות ואינכם יודעים את מי תעבודון, וזה לא יתכן, כי אין בין שני ההפכים אמצעי, ואם ה' הוא האלהים, אין ממש בבעל אשר צוה להכריתו ולשקצו, ואם יש ממש בבעל אין לכם חלק בה', ולא ענו כי העם היו מסתפקים:

אתם פוסחים. רצה לומר: כחגר הזה אשר פעם ינטה על צד ימין, ופעם על צד השמאל, וכן אתם, עד מתי תהיו נוטים במחשבותיכם, פעם אחרי ה׳, ופעם אחרי הבעל:

וְאִם הַבַּעַל. הָאֱלֹהִים, לְכוּ אַחֲרָיו.

וְלֹא עָנוּ הָעָם אוֹתוֹ דָּבָר. שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין לְהַבְחִין.