מלכים א יח:לד מפרשים: צוארי שלל, אדרת אליהו (ר' יוסף חיים), רש"י ומלבי"ם

ויאמר מלאו ד' כדים מים וכו' ענני ה' ענני וכו'. יש מי שפי' דטעם יציקת המים הללו היינו משום שאמרו בסנהדרין סוף פ' ד' מיתות זעירי זבן חמרא אזל לאשקויי מיא פשר וקם גמלא וכו' מי איכא דזבין מידי הכא ולא אזיל למבדקיה במיא הא למדת דמעשה כשפים לא יצליחו במים ומשום הכי אליהו זכור לטוב הרבה להביא מים על המזבח וגם התעלה מלא מים להראות שאינם מעשה כשפים עב"ד וקשה על זה ממ"ש פ"ק דברכות דף ט' ענני שתרד מן השמים ותאכל כל אשר על המזבח וענני שתסיח דעתם כדי שלא יאמרו מעשה כשפים ובגמרא עצמה קשה דאין כשפים מתקיימים במים ואמאי הוצרך לתפלה. וכ"ש וק"ו לפירוש הנזכר דזה היה כונת אליהו זכור לטוב. ואפשר שנודע שיש שדים ארציים ויש אויריים והאויריים כחם יותר חזק והגם דרז"ל אמרו בלהטיהן כשפים בלהטיהם מעשה שדים ופירשו הראשונים דמעשה כשפים על ידי מלאכי חבלה הדומים ללהט להבה אפשר דגם במלאכי חבלה יש חילוק דמעשה כשפים הנהוג ומצוי זה מתבטל במים. ומיהו יש כשפים על ידי מלאכי חבלה הגבוהים שאינם מתבטלים במים. ובזה נישב לשון הש"ס דקאמר שתסיח דעתם שלא יאמרו מעשה כשפים דהול"ל בקצרה ענני שלא יאמרו מעשה כשפים והגם שיש לומר בזה בפשיטות דקאמר הכי משום דבעי למילף מדקאמר ואתה הסבות את לבם אחורנית. לדרכנו יתישב והוא דידוע דכל מה שנוכל לעשות דרך טבע יש לעשות ולכן אליהו זכור לטוב מלא המזבח והתעלה מים להראות שאינו מהכשפים הנהוגים שמתבטלים במים. ומיהו עדיין יש לחוש שיאמרו שח"ו הוריד האש ע"י מלאכי חבלה הגבוהים שבזה אין ביטול במים והוא כישוף עצום שאין הכל בקיאים בו וע"ז התפלל ענני שתסיח דעתם כדי שלא יאמרו מעשה כשפים כלומר תסיח דעתם ממה שעסוקים בענין שנתתי המים לאות שאינם כשפים ולא יחשבו דאיכא אופן גם בכשפים שאינו מועיל מים לבטלם: ומיהו אני בעניי כתבתי בקונטריס פתח עינים שם בברכות דלק"מ דלבטול הכשפים צריך מים חיים במו שפירש"י ע"ש. ויתכן דכוונת אליהו ז"ל להמשיך החסדים הרומזים למים למזבח שהוא כינוי לשכינה והיו ד' כדים בג' פעמים כנגד ג' שמות אהיה הויה אדני וא"ש ההי"ב ואפשר דהיה בכדים בסוד ותמלא כדה ותעל. גם כדים גימט' בחסד בסוד והוכן בחסד כסא:

ויאמר מלאו ארבעה כרים מים ויצקו על העולה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו. יובן בס"ד כי גם בכאן רצה למלאת י"ב כדים מים כי שלשה פעמים ארבעה גי' י"ב והוא גם כן רמז לכללות י"ב שבטי ישראל כמו שעשה באבנים ומה שלא הביאו הי"ב כדים בפעם אחת אלא הביאום בג"פ אפשר שרמז בזה לצורך התיקון שצריך להיות בג' עולמות שהם בריאה יצירה עשיה שצריכים תיקון אבל עולם האצילות כולו טוב ושם כתיב לא יגורך רע כנודע ולכן היה ג' פעמים ובכל פעם ד' כרים כי כל עולם ועולם מג' עולמות הנז"ל הוא עצמו כלול מד' עולמות שהם אבי"ע. גם רצה לרמוז לזכות התורה המגין על ישראל שהיא ג' מדרגות והם תורה נביאים וכתובים וכל אחת יש בה ד' חלקים שהם פרד"ס ומים רמז לתורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים:

כַּדִּים מַיִם. לְהַגְדִּיל אֶת הַנֵּס.

וְיִצְקוּ. אֱלִישָׁע (יָצַק) עַל יָדָיו, וְנַעֲשׂוּ אֶצְבְּעוֹתָיו כְּמַעְיָנוֹת וְנִתְמַלְּאָה הַתְּעָלָה, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ, וְנַעֲשָׂה נֵס בַּמַּיִם עַל יָדָיו, רָאוּי הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה הַנֵּס בַּמַּיִם עַל יָדָיו.