וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָאַלְמֻגִּ֜ים מִסְעָ֤ד לְבֵית־יְהוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים לֹ֣א בָֽא־כֵ֞ן עֲצֵ֤י אַלְמֻגִּים֙ וְלֹ֣א נִרְאָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
רש"י
מִסְעָד לְבֵית ה'. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים כְּתִיב: מְסִלּוֹת לְבֵית ה', לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר, הַמִּסְעָד הַזֶּה לְשׁוֹן רִצְפָּה.
מצודת דוד
מסעד. הוא העליה שזכר למעלה שהיה לבית ה׳ ולבית המלך, רצה לומר: מזה לזה, ובדברי הימים (ב ט יא) נקרא מסילה על היותו מסילה ללכת בה, וכאן נקרא מסעד, לפי שהיה לו כעין מעקה מפה ומפה, להיות העולה נשען ונסעד בהם: