מלכים א כא:טו מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

קוּם רֵשׁ. יֵשׁ מֵחֲכָמִים אוֹמְרִים: הֲרוּגֵי מַלְכוּת נִכְסֵיהֶם לַמֶּלֶךְ, וְיֵשׁ מֵהֶן אוֹמְרִים: בֶּן אֲחִי אָבִיו הָיָה, וְאוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו הָרַג, וְרָאוּי לְיָרְשׁוֹ.

קום רש, אחר שהעידוהו שברך אלהים ומלך, מצד שברך ע"ז נתחייב מדין ב"ד סקילה ולכן נסקל, ומצד שברך המלך נדון ע"פ החורים ונתחייב כדין מורד והרוגי מלך נכסיהם למלך, וז"ש קום רש, כי נהרג מטעם אשר מאן לתת לך בכסף, שמצד זה הוא מהרוגי מלך, והגם שמצד חטאו השני שאמר לא אתן נחלת אבותי שבזה הע"ז הוא מן הרוגי ב"ד, כי אין נבות חי כי מת, כי מצד המלך מיתתו בסייף ומצד קללת אלהים מיתתו בסקילה, אמרה עכ"פ הגם שנסקל אינו חי ונכלל בזה ענשו על המלך רק שנידון בסקילה שהיא חמורה ובה נכלל גם על המרידה שעכ"פ אינו חי:

קום רש. כי הרוגי מלכות, נכסיהן למלך (סנהדרין מח ב):