מלכים א כב:כא מפרשים: רש"י, מלבי"ם ומצודת דוד

וַיֵּצֵ֣א הָר֗וּחַ וַֽיַּעֲמֹד֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֲנִ֣י אֲפַתֶּ֑נּוּ וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלָ֖יו בַּמָּֽה׃

רש"י

וַיֵּצֵא הָרוּחַ. רוּחוֹ שֶׁל נָבוֹת.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

ויצא, אולם אחר שדמי נבות אשר שפך ע"י עדות שקר הוא העון היותר מוכן להשחיתו, ולכן יצא הרוח של נבות ויעמד לפני ה' לתבוע משפטו, ויאמר אני אפתנו, ועל ידי יענש, וה' שאל במה ר"ל כי צריך שיהיה העונש מדה כנגד מדה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

הרוח. אמרו רבותינו ז״ל (סנהדרין פט א): רוחו של נבות היזרעלי:
שאל רבBookmarkShareCopy