מלכים ב א:ב מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

בְּעַד הַשְּׂבָכָה. גראד"ה בְּלַעַ"ז. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁרְגִילִים לְאָרְגוֹ שְׁתִי וָעֵרֶב בִּנְסָרִים אֲרֻכִּים וּקְצָרִים שֶׁקּוֹרִין קנטינל"י בְּלַעַ"ז, וְעוֹשִׂין נְקָבִים נְקָבִים כְּעֵין שְׂבָכָה, וְקָרוּי פרדונ"י בְּלַעַ"ז. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי 'שְׂבָכָה' ווי"ץ בְּלַעַ"ז, וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שווינדל שטיג כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ.

ויפול, ב. שאחזיהו נפל, והיה זה במקום שלא היה ראוי שיפול כי היה בעלייתו וחלה, ובכל זאת לא שב בתשובה ושלח לדרוש בבעל זבוב כי בראותו שהבעל לא ענה אותו בחר אלהים חדשים וגם כי הזבוב סימן המות וכומרי בעל זבוב היו מנבאים מי יחיה ומי ימות:

בעד השבכה. ארובה היתה ברצפת העליה, והיתה סתומה מעצים דקים עשויה כעין שבכה, ובעברו דרך עליה, נשברה ונפל דרך בה:

וַיָּחַל. לְשׁוֹן חֹלִי.