מלכים ב ב:י מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל. אִי אֶפְשָׁר לָתֵת לְךָ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לִי בְּיָדִי.

ויאמר למה שפרשתי שבקשת אלישע היה שרוח אליהו תנוח עליו, באופן שיתעלה מאשר הוא עתה במדרגת מקבל מאליהו וכדמיון אור הירח, יהיה עתה כאור השמש שאורו עצמי, השיב שזה לא יהיה רק אם יסתלק מן העולם לגמרי, לא כן אם יהיה לו גם אחר כך איזה חיבור אל העולם הזה, כמ"ש אחים בהספדאי דהתם קאימנא, שאז לא יהיה, וזה שכתוב אם תראה אותי לקח מאתך, רצה לומר אם אתפרד לגמרי אז לא תהיה עוד במדרגת מקבל, כי כן גם אחרי מות משה אמרו זקנים שבדור פני יהושע כפני לבנה יען שעדן קבל מציורו של משה שלא נפסק ולא נסתלק גם אחרי מותו כידוע:

הקשית לשאול. כי איך אוכל להשפיע עליך דבר שאין בי:

אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקַּח מֵאִתָּךְ. אָז אוּכַל לַעֲשׂוֹת לְךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

יְהִי לְךָ כֵן וְאִם אַיִן לֹא יִהְיֶה. שֶׁאֵין הַיְכֹלֶת בְּיָדִי.