וֶאֱלִישָׁ֣ע רֹאֶ֗ה וְה֤וּא מְצַעֵק֙ אָבִ֣י ׀ אָבִ֗י רֶ֤כֶב יִשְׂרָאֵל֙ וּפָ֣רָשָׁ֔יו וְלֹ֥א רָאָ֖הוּ ע֑וֹד וַֽיַּחֲזֵק֙ בִּבְגָדָ֔יו וַיִּקְרָעֵ֖ם לִשְׁנַ֥יִם קְרָעִֽים׃
רש"י
אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל. רַבִּי רַבִּי דְּטָב לְהוֹן לְיִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתֵהּ מֵרְתִיכִין וּפָרָשִׁין.
מלבי"ם
ואלישע, התנאי שהתנה אם תראה אותי בעת הלקיחה נתקיים כי אלישע היה רואה בעת שנשאו הרוח, והתחיל לצעוק אבי אבי רכב ישראל, כאומר הנה ברכב אש ופרשי אש האלה רוכבים כל ישראל כי אליהו שקול נגד כולם, גם כי השיג שהרכב והסוסים האלה היה רכב ישראל מן המרכבה האלהית, שבו מנהיג ומשגיח על ישראל, ולא ראהו כי אז נעלם מעיניו, וקרע בגדיו כפי הדין כדברי חכמינו זכרונם לברכה במ"ק: