מלכים ב ב:יד מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ורלב"ג

אַיֵּה ה' אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ. שֶׁהֻבְטַחְתִּי שֶׁתִּשְׁרֶה בִי פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחוֹ אֵלַי.

ויקח ויכה שיעור הכתוב כי אליהו היה לו כח להכניע את יסוד המים ולהבקיעו בעברו בירדן, אולם אז הלא היה אליהו ואלישע וזכות השנים מרובה מן האחד, אך הלא בארנו שהבטיח לו שיהיה פי שנים ברוחו אליו, שישאר לו רוח אלישע הקודמת ותתחבר עמו רוח אליהו, וזה שכתוב איה ה' אלהי אליהו אף הוא, שהלא ראוי שאף הוא יבא אלי, מלבד האלהות השוכן עלי כבר וספר שכן היה כי אף הוא היה אליהו ויכה את המים:

איה ה׳. כאומר, עם שנלקח אליהו, הנה איה ה׳, הלא השגחתו ויכלתו לא כלה:

אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם. אַף הוּא, בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בְּנוֹ שֶל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: גְּדוֹלָה חֲצִיַּת אֱלִישָׁע כִּפְלַיִם כְּשֶׁל אֵלִיָּהוּ, שֶׁבִּתְחִלָּה זְכוּת שְׁנֵיהֶם, וְעַכְשָׁיו זְכוּתוֹ יְחִידִי.