וַיִּפְצְרוּ־ב֥וֹ עַד־בֹּ֖שׁ וַיֹּ֣אמֶר שְׁלָ֑חוּ וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ חֲמִשִּׁ֣ים אִ֔ישׁ וַיְבַקְשׁ֥וּ שְׁלֹשָֽׁה־יָמִ֖ים וְלֹ֥א מְצָאֻֽהוּ׃
רש"י
עַד בּשׁ. נִתְבַּיֵּשׁ מֵהֶם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ, לְפִי שֶׁנָּטַל גְּדֻלָּתוֹ אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיָּשׁוּב, כָּל זֶה רָאִיתִי בַּתּוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה.
מצודת ציון
ויפצרו. ענין רבוי הדברים, להעביר האדם מרצונו, כמו (בראשית לג יא): ויפצר בו ויקח: