וְהֶעָרִ֣ים יַהֲרֹ֡סוּ וְכָל־חֶלְקָ֣ה ט֠וֹבָה יַשְׁלִ֨יכוּ אִישׁ־אַבְנ֜וֹ וּמִלְא֗וּהָ וְכָל־מַעְיַן־מַ֤יִם יִסְתֹּ֙מוּ֙ וְכָל־עֵֽץ־ט֣וֹב יַפִּ֔ילוּ עַד־הִשְׁאִ֧יר אֲבָנֶ֛יהָ בַּקִּ֖יר חֲרָ֑שֶׂת וַיָּסֹ֥בּוּ הַקַּלָּעִ֖ים וַיַּכּֽוּהָ׃
מלבי"ם
והערים יהרסו בלי הפסק, עד השאיר רצה לומר הרסו כל הערים רק קיר חרשת היה מבצר גדול שהקיר בנוי מאבנים גדולות ובקיר חרשת נשארו אבניה רצה לומר אבני החומה שלא יכלו להרסה ולכבשה מחוזק האבנים (ושם היה מלך מואב) ויסבו הקלעים באבנים גדולות שקולעים להרוס החומה ויכוה רצה לומר הכו בקלעיהם להרסו:
מצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
יַשְׁלִיכוּ אִישׁ אַבְנוֹ. שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין הָאֲבָנִים מִן הַחוֹמוֹת, עַד הִשְׁאִיר כָּל אַבְנֵי הַקִּירוֹת בַּקִּיר לַעֲמֹד עַל חַרְסִית שֶׁלָּהֶן הוּא הַטִּיט, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא הָיְתָה עוֹד אֶבֶן בַּחוֹמָה, וְאַחֲרֵי זֹאת וַיָּסֹבּוּ הַקַּלָּעִים וַיַּכּוּ אֶת הַנִּשְׁאָר בַּחֶלְקָה, שֶׁלֹּא נִשְׁבְּרָה הַחוֹמָה, וְהִפִּילוּהָ.